<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימנים ל"ו—ל"ח</h1>
<h2>דף י:</h2>
כתב גאון עכבר נכנס וככר בפיו יוצא וככר בפיו וכן עכבר שחור נכנס וככר בפיו לבן יוצא וככר בפיו עכבר נכנס וככר בפיו וחולדה יוצאה ועכבר וככר בפיה וכן ככר בפי נחש אם צריך חבר להוציאו וכן ככר בשמי קורה וככר בבור אם צריך סולם להורידו ולהעלותו כלן בעיא ולא אפשיטא ולחומרא עבדינן. ומה שאחז"ל מדאורייתא בביטול בעלמא סגי לאו על חמץ ידוע שאפשר לו לבערו אמרו אלא על הספקות ועל שאינו מזומן לבערו והראיה מה שאמרו לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרו תשביתו ואי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי בחמץ ידוע למה יהא יושב ובטל והרי יכול לעשות מה שצותה תורה עכ"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בתחלת פרק ב' ההשבתה האמור' בתורה שיסיר החמץ שידוע לו ושאינו ידוע לו יבטלו בלבו וכו'. תינוק נכנס לבית בדוק וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירורין א"צ בדיקה שדרכו של תינוק לפרר ואם לא מצא פירורין כלל צריך בדיקה וי"א דאפי' מצא פירורין אם אין בפירורין כדי כל הככ' שצרי' לבדוק וכן פסק הרמב"ם ז"ל והטעם שלא נאמר שמא אכל המקצת ושייר הקצת.
